מהי פרשת השבוע?

מהי 'פרשת השבוע'? מה מקורה, וכיצד השתרש המנהג?

התנ"ך, ספרו העתיק של העם היהודי.  מחולק ל'תורה' 'נביאים' ו'כתובים'. ספר ה'תורה' מורכב מחמישה ספרים שונים, כאשר כל אחד מהספרים מחולק לפרקים פרשות ופרשיות.
בכללותו ספר התורה מכיל חמישים וארבע פרשות, באופן בו נקראת פרשה אחת לשבוע.
וכך במחזוריות סדירה מסיימים את קריאת ספר התורה במהלך השנה, כאשר בכ"ב בתשרי חג 'שמחת תורה' מסיימים את הספר החמישי – ספר דברים. ומתחילים בטקסים ובחגיגות את קריאת ספר בראשית.
הפרשה השבועית נקראת בבית הכנסת בבוקר יום השבת לאחר תפילת השחרית.

עקב כך שבשנה שאינה מעוברת ישנן פחות שבתות ועקב כך שלעיתים חלים חגים מסויימים בשבתות ולכן לא קוראים בהם את פרשת השבוע. נאלצו "לחסוך" בפרשיות בכדי לשמור על המחזוריות השנתית. הפיתרון הוא ע"י הצמדת פרשיות כדוגמת 'מטות-מסעי'. וכך לפי הצורך קוראים פרשה אחת או שתי פרשיות בשבת.

מקור המנהג – קריאת התורה בסדר זה ובפריסה שנתית החלה מתקופת המאה השישית לספירה. קודם לכן עוד רווח המנהג בקרב קהילות היהודים לקרא מספר התורה בהתקהלויות בארועים ומועדים מיוחדים. אך החל מתקופה זו הונהגה הקריאה במחזוריות שנתית בקהילות בבל ונשתרשה בהמשך בשאר הקהילות.
בעבר, עקב המחסור בספרות כתובה ויוקר הספרים, הייתה זו הדרך לוודא את שימור לימוד התורה בקרב העם אצל עשירים ועניים כאחד.

התפתחות המנהג – פרשנות חז"ל המורחבת עפ"י 'פשט' 'רמז' 'דרש' ו'סוד' המכונה פרד"ס, הביאה לכך שבמהלך השנים התפתח הנוהג הרבני לדרוש דרשות על פרשת השבוע בבית הכנסת. מטבע הדברים נמצא בפרשות השבוע כר נרחב עבור תוכחת הקהל עפ"י הצרכים האקטואלים, או לחילופין דברי חיזוק ועידוד אמוניים מסיפורי מלחמות ישראל הבטחות האל לעם וכדו'.